קריאת כונן ext4, btrfs או XFS ב‑Mac

אתם מחברים כונן ממחשב Linux ו‑Finder מציע למחוק אותו. הנה למה, וכיצד לקרוא אותו במקום זה.

למה Mac לא יכול לקרוא את הכונן

לכל כונן יש מערכת קבצים: הסדר שרושם היכן מתחיל כל קובץ, איך הוא נקרא, ואילו חלקים בדיסק עדיין פנויים. Windows משתמשת ב‑NTFS. ‏macOS משתמשת ב‑APFS. ‏Linux משתמשת בדרך כלל ב‑ext4, ולפעמים ב‑btrfs או ב‑XFS.

הקבצים עצמם רגילים לגמרי. מה ששונה הוא האינדקס שלפניהם, ומחשב שאינו יכול לקרוא את האינדקס הזה אין לו דרך למצוא דבר, אף שהכול עדיין שם.

מה קורה כשמחברים כונן כזה ל‑Mac

‏Finder אומר שאי אפשר לקרוא את הדיסק ומציע למחוק אותו. את אותה הודעה נותנת macOS גם לדיסק ריק וגם לדיסק שמתחיל להתקלקל, כך שההודעה אינה מאפשרת לכם לדעת שהכונן תקין.

‏macOS תומכת במערכות הקבצים שלה ובכמה נפוצות כמו exFAT. מערכות הקבצים של Linux אינן ביניהן, ולכן כונן ext4 נראה ל‑macOS כמו דיסק ריק.

כיצד Lukotta קוראת אותו

‏Lukotta מפעילה ברקע מערכת Linux קטנה ומוסרת לה את הכונן. ‏Linux קוראת ext4, btrfs ו‑XFS בעצמה, כך שהכונן נפתח שם בלי שום המרה, ו‑Lukotta מעבירה אותו ל‑Finder.

שום דבר אינו נכתב אל הכונן, והוא עובד כרגיל כשהוא חוזר למחשב ה‑Linux.

מה Lukotta קוראת

‏ext2, ext3 ו‑ext4, שמכסות את רוב מערכות Linux. ‏btrfs, ברירת המחדל ב‑Fedora וב‑openSUSE. ‏XFS, נפוצה בשרתים.

מוצפן או לא. אם הכונן הוגדר עם LVM, שמחלק כונן פיזי אחד לכמה כרכים, כולם נפתחים יחד ולא אחד אחרי השני.

פתיחת הכונן

1. חברו את הכונן. Lukotta מציגה מה יש עליו.
2. אם הוא מוצפן, הקלידו את מחרוזת הסיסמה.
3. הכונן מופיע ב‑Finder, תחת מיקומים.

אם מתבקשת מחרוזת סיסמה

‏LUKS היא הדרך שבה Linux מצפינה כונן שלם. אם המחשב שממנו הגיע הכונן מבקש מחרוזת סיסמה כבר בתחילת ההפעלה, לפני מסך ההתחברות, זו LUKS, וזו מחרוזת הסיסמה שיש להקליד כאן.

היא נפרדת מסיסמת ההתחברות, אף שרבים מגדירים את שתיהן זהות.

כוננים שלא ייפתחו

אפשר להגדיר כונן LUKS כך שהכותרת שלו שמורה במקום אחר, בדיסק אחר או בהתקן USB. הכותרת היא החלק שמתאר את ההצפנה. בלעדיה אין בכונן דבר לפתוח.

התקנות Ubuntu חדשות יותר יכולות לקשור את המפתח גם לשבב שבתוך המחשב, בדיוק כמו ש‑BitLocker עושה. כוננים כאלה נפתחים רק במחשב שממנו הגיעו.